ייחודה של התכנית
ב1. שילוב של שני התחומים: מוסיקה ושירה עברית
מעבר לקשר הטבעי והבולט לעין בין שירה למוסיקה, קשר שמתבטא בעיקר בהתאמת מוסיקה לטקסט, משותפים לשני התחומים מאפייני יסוד מרכזיים בתהליך החינוכי:
גם למוסיקה וגם לשירה עברית יש קשר לעבר, לסמכות ולמסורת וביכולתן לעורר תחושת כבוד והתפעלות להישגים תרבותיים ורוחניים של האנושות.
התחומים גם משלימים זה את זה בעיצוב התפתחותו של האדם:
המוסיקה מפתחת את האינדיבידואל, את רגשותיו ויכולתו ומעניקה לו כלים להתמצא ולהתבטא במסגרת תרבותית אוניברסאלית.
לימודי השירה העברית מפתחים את תודעת הזהות והשייכות ומעניקים כלים להתמצא ולהתבטא בהקשר הפרטיקולארי התרבותי של ישראל והעם היהודי.
בשני התחומים יעשה פיתוח של יכולת לחפש דפוסי הבעה.
שניהם יכולים לתמוך זה בזה מבחינה פדגוגית: נושאים כמו רגשות, נופים, מבנים וכו' יסייעו ללמד אופן נגינה והבעה וגם להבין או להתחבר לטקסט.

ב2. הדגשים והחידושים המקצועיים המוזיקאליים
1. הנגינה יחדיו תילמד מהרגע הראשון והיא תהיה במרכז.
2. המטרה היא החוויה המוזיקאלית, התהליך והעבודה יחדיו. יושם דגש על מוזיקאליות, הקשבה לצליל וזרימה. התלמיד יכיר את ההרמוניה דרך האצבעות ורק אח"כ ילמד להתבונן ולנתח אותה.
3. בהוראת הקצב - השפה ותנועות הגוף ישמשו כלי פדגוגי.
4. הוראת פסנתר בשלישיות – כלומר, הושבת שלושה ילדים ליד הפסנתר וחלוקת המקלדת בין שלושתם, כשהם מקשיבים זה לזה, מנגנים יחד ומתחלפים מדי פעם.
5. אופן ההוראה יקבל את השראתו מאיכות ההוראה בכיתות אומן – בהן משתמשים במטאפורות ומדגישים את הרלוונטיות של העשייה האומנותית לחיי היום-יום.

ב3. הדגשים והחידושים בהוראת השירה
1. יינתן דגש ליסודות המוזיקאליים של השפה: חריזה, הצללות, פיסוק ועוד.
2. התלמידים יכירו שירה לא רק כטקסט כתוב, אלא כחומר דרמטי שניתן לקרוא אותו בקול בכמה אופנים – קוליים וויזואליים.
3. התלמידים יכתבו וייהנו מיצירה מילולית: משחקי חרוזים, מילים נרדפות וכתיבה אומנותית.
4. יהיה עידוד לקשר בין התלמידים, ושיתוף ברגשות שעולים לאור השירים והנושאים בהם הם עוסקים.
5. התלמידים יתנסו בכתיבת שירה ככלי לביטוי עצמי, שכל אחד, בכל גיל, יכול להשתמש בו.